מחלות מערכת הנשימה בחתולים
מחלות מערכת הנשימה בחתולים:
דלקת נגיפית
רב זיהומי מערכת הנשימה העליונות בחתולים נגרמות עקב שני וירוסים מדבקים ביותר: וירוס ההרפס (feline herpesvirus) הידוע גם בשם –( viral rhinotracheitis – FVR ) ווירוס הקליצי (feline calicivirus). שני הוירוסים גורמים לסימפטומים דומים בחתולים ולכן מסווגים אותם לקבוצת מחלות אחת – מחלות ויראליות של מערכת הנשימה (Feline respiratory viruses).
בנוסף, קיים חיידק הגורם גם לדלקות של מערכת הנשימה העליונה והוא הכלמידופילה. הסימנים הקלינים של שלושת המחלות הללו הם התעטשויות, נזלת,שיעולים ודלקת של הלחמית והקרנית בעין. לפעמים ניתן לראות שילוב של המחלות הללו בחתולים לא מחוסנים או אצל גורים לא מחוסנים.
חתולים וגורי חתולים נדבקים מהסביבה ו/או מחתולים אחרים נגועים. המחלה בדרך כלל קטלנית לגורי חתולים וגורמת למוות אך רב החתולים הבוגרים מחלימים. גורמי מחלות הנשימה מדבקים מאוד בין חתולים ואלו שמחלימים מהמחלה נשארים נשאים למשך חודשים ואפילו שנים ויש חתולים שלעולם לא יחלימו ואף יראו סימנים למשך כל חייהם.
מחלת הרינוטרכאיטיס:
מחלה הנגרמת ע"י וירוס הרפס (FHV-1) הגורמת להתעטשויות, הפרשת נזלת, שיעולים, ריור וכיבים בקרנית. לפעמים מלווה בחום שיכול להגיע עד C40.5 מעלות. ההדבקה נעשית על ידי מגע ישיר בין חתולים ו/או מעבר באוויר ו/או הדבקה מהאם בזמן ההמלטה או ההנקה. הוירוס שורד בסביבה עד 24 שעות. פגיעים בעיקר גורי חתולים וחתולים מבוגרים. לעיתים ישנה הדבקה חיידקית משנית הגורמת לדלקת מוגלתית מהעיניים ומהאף.
הסימנים הקלינים במקרים קלים יכולים להיות 5-10 ימים, אך במקרים קשים עלולים להיות עד 6 שבועות. חתולים אשר החלימו מהסימנים הקלינים עדיין נשארים נשאים למשך כל החיים. הוירוס נשאר רדום בגנגליון של העצב הטריגמינלי והופך להיות פעיל בעתות של סטרס, לידה, תקופת הנקה או לאחר מתן של סטרואידים. החתול יכול להפריש את הוירוס לתקופה של כשבועיים בכל פעם שהוירוס פעיל וזה יכול להיות מלווה בסימנים קליניים קלים. בתקופה זו הוא יכול להדביק חתולים אחרים שאינם מחוסנים.
חיסון כנגד מחלת הרינוטרכאיטיס הוא הדרך המניעתית הטובה ביותר. כמו לחתלתלת, את החיסון לרינוטרכאיטיס יש לתת לראשונה בגיל של בין 7-9 שבועות. יש לחזור על החיסון 2-3 פעמים בהפרשים של 2-4 שבועות בין חיסון לחיסון. מתן חיסון דחף שנתי מומלץ בחום בכדי לשמור על רמת חיסוניות נאותה. חיסון חתולך על ידי וטרינר מבטיח הגנה מפני מחלת הרינוטרכאיטיס. החיסון כנגד מחלת הרינוטרכאיטיס משולב בתוך חיסון המרובע המכיל חיסונים כנגד ארבע מחלות מדבקות.
מחלת הקליצי:
וירוס הקליצי (FCV) הוא וירוס מדבק מאוד בעל תפוצה רחבה באוכלוסיות חתולים. הוירוס גורם להדבקה דרך הפרשות ממערכת הנשימה והרוק. חתול יכול להמשיך להדביק חתולים אחרים גם חודשים עד שנים גם לאחר שהבריא מהמחלה. הוירוס שורד בסביבה כחודש ואפילו יותר בטמפרטורות נמוכות. הדבקת החתולים נעשית על ידי הפרשות מהאף, הפה והעיניים. הוירוס מתרבה בלוע ומגיע למחזור הדם תוך 3-4 ימים ואז ניתן למצוא אותו ברקמות אחרות.
הוירוס פוגע בתאים אפיטליאליים וגורם לשלפוחיות בקצה הלשון אשר מתפתחות לכיבים. ההחלמה אורכת כ 2-3 שבועות. לעיתים נדירות וירוס הקליצי פוגע ברקמות אחרות כמו ריאות, מפרקים ויכול לגרום לדלקת ריאות קשה ולצליעה אקוטית. קיימים זנים של הוירוס שהינם אגרסיביים מאוד ועלולים גם לגרום למחלות אוטואימוניות ואפילו למוות.
חיסון כנגד מחלת הקליצי הוא הדרך המניעתית הטובה ביותר. כמו לחתלתלת, את החיסון לקליציוירוס יש לתת לראשונה בגיל של בין 7-9 שבועות. יש לחזור על החיסון 2-3 פעמים בהפרשים של 2-4 שבועות בין חיסון לחיסון. מתן חיסון דחף שנתי מומלץ בחום בכדי לשמור על רמת חיסוניות נאותה. חיסון חתולך על ידי וטרינר מבטיח הגנה מפני מחלת הקליצי. החיסון כנגד מחלת הקליצי משולב בתוך חיסון המרובע המכיל חיסונים כנגד ארבע מחלות מדבקות.
מחלת הכלמידיה:
מחלת הכלמידיה נגרמת מחיידק הכלמידופילה (Chlamydophila Felis). זהו חיידק גרם שלילי תוך תאי. בגלל שהחיידק לא שורד מחוץ לבעל החיים, העברת החיידק נעשית מחתול לחתול ע"י מגע בהפרשות העיניים. רוב התחלואה קורת בגורים בעיקר מתחת לגיל שנה.
לחיידק יש זיקה לתאי רירית ובעיקר לתאי הלחמית בעין. זמן הדגירה נע בין 2-5 ימים, כאשר ביום הראשון או השני הדלקת בלחמית מופיעה בעין אחת ולאחר מכן מופיעה גם בעין השניה. בנוסף לנפיחות של הלחמית היא אדומה ויש מצמוץ לא רצוני של העין וחוסר נוחות. בתחילה ההפרשות מימיות ולאחר מכן הופכות למוגלתיות. נפיחות של הלחמית היא הסימן המובהק של ההדבקה בכלמידופילה פליס. החיידק לרוב פוגע בצורה משנית למחלות מערכת הנשימה העליונות בחתולים.
חיסון כנגד מחלת הכלמידיה הוא הדרך המניעתית הטובה ביותר. כמו לקליציוירוס, את החיסון לכלמידיה יש לתת לראשונה בגיל של בין 7-9 שבועות. יש לחזור על החיסון 2-3 פעמים בהפרשים של 2-4 שבועות בין חיסון לחיסון. מתן חיסון דחף שנתי מומלץ בחום בכדי לשמור על רמת חיסוניות נאותה. חיסון חתולך על ידי וטרינר מבטיח הגנה מפני מחלת הכלמידיה. החיסון כנגד מחלת הכלמידיה משולב בתוך חיסון המרובע המכיל חיסונים כנגד ארבע מחלות מדבקות.
