אלרגיה לפרעושים
אלרגיה עורית לפרעושים ( FAD – flea allergy dermatitis ) הינה כנראה בעיית העור הנפוצה ביותר בכלבים וחתולים. אלרגיה עורית זו נובעת כתוצאה מתגובה אלרגית של בעל החיים לרוק הפרעוש. בכל פעם שהפרעוש ניזון מבעל החיים הוא מחדיר את הרוק שלו אל מתחת לעור.
הסימן הקליני העיקרי של אלרגיה עורית לפרעושים הינו גרוד. הגרוד מתחיל כחצי שעה עד שעה לאחר העקיצה. הכלב או החתול מתחילים לגרד באזור הגב התחתון, בסיס הזנב, מאחורי האוזניים ובצוואר ובאזור הבטן התחתונה.
כאשר הגרוד מתחיל העור נהיה אדמומי. עם המשך הגרודים בעל החיים מאבד את השיער באותו אזור – מתחילות קרחות באזור הגרוד. במקרים בהם האלרגיה נמשכת ללא טיפול, האזור המגורה מקבל קשקשת ומתעבה. הנזק העצמי שבעל החיים גורם לעצמו נהיה כל כך רציני עד כי מתפתחת דלקת חיידקית משנית.
חתולים עם אלרגיה לפרעושים יכולים לפתח דלקות עור מפושטות ( Miliary Dermatitis ). הפצעים הנוצרים בדלקת עור זו מודגשים בעיקר בצוואר ובגב התחתון. דלקת העור נראית כפצעונים קטנים ואדומים שלאט לאט מפתחים קליפה של קשקשים.
באזורים חמים ולחים כמו במדינת ישראל, הפרעושים נפוצים בכל עונות השנה. לא חייבים לראות פרעושים על בעל החיים על מנת לאבחן אלרגיה לפרעושים מאחר וגם עקיצה אחת בודדת של פרעוש עלולה לעורר תגובה אלרגית. באזורי הגוף המועדים לפרעושים ניתן לראות נקודות שחורות על העור. נקודות אלה הינן צואת הפרעושים שהיא דם מעוכל של בעל החיים. בבתים בהם מספר בעלי חיים, חלק מבעלי החיים יכולים "למשוך" אליהם הרבה פרעושים ולחלק יהיו מעט פרעושים. לכל בעל חיים נטייה שונה במשיכת פרעושים.
טיפול נגד פרעושים דורש טיפול שוטף של בעל החיים ושל הסביבה על בסיס קבוע. יש להיזהר בטיפול בחתולים בחומרי הדברה של כלבים מאחר וחלק מחומרי ההדברה של כלבים רעילים מאוד לחתולים. ישנם חומרי הדברה שעלולים להיות מסוכנים לגזעי כלבים מסוימים הנושאים גן MDR1 ולכן כדאי להתייעץ עם הווטרינר המטפל בהתאמת חומר ההדברה לבעל החיים שלך.
