חיסון כנגד מחלת הכלבת
חיסון כלבת
בעל חיים חולה בכלבת נושך את הקורבן שלו ומחדיר לפצע רוק המכיל את הוירוס. בבעל החיים הנשוך, הוירוס מתחיל להתרבות. התרבות הוירוס מתבצעת באזור מסביב לפצע הנשיכה. לאחר תקופה מסוימת, חלקיקי הוירוס נכנסים לתאי עצב ומתחילים לנדוד לכיוון חוט השדרה והמוח. כאשר הוירוס מגיע למוח הוא מתרבה שוב בתוך המוח ואז עובר לבלוטות הרוק. ברגע שהוירוס הגיע למוח ולבלוטות הרוק של בעל החיים הנשוך, הוא הופך להיות מדבק ויכול להעביר את הוירוס לבעל חיים אחר. כלבת הינה מחלה ויראלית הפוגעת בכל בעלי הדם חם, כולל בני אדם. הוירוס מועבר דרך הרוק כאשר בעל חיים חולה נושך את הקורבן שלו. במקרים נדירים וירוס הכלבת יכול לעבור דרך שריטות עמוקות בעור (או כל פצע עורי או דרך פגיעה בריריות) או דרך מערכת הנשימה (צורת הדבקה זו נצפתה בחו"ל). שאיפת הוירוס היא דרך הדבקה לא שגרתית, אבל יכולה לקרות במערות בהן כמות גדולה של עטלפים החולים במחלה בכמויות גדולות.
סימנים ראשונים של המחלה מראים שינוי התנהגותי. בעלי חיים חברותיים הופכים להיות ביישנים ו/או אגרסיביים. קיימות שתי צורות התבטאות של המחלה: צורה "אלימה או "אגרסיבית" וצורה "שקטה". הצורה השכיחה ביותר למחלה היא הצורה האגרסיבית. בעל החיים הוזה ומתחיל לתקוף עצמים דמיוניים או עצמים דוממים. בנוסף, בעל החיים נהייה מאוד אגרסיבי ויכול לתקוף או לנשוך בעלי חיים אחרים ביניהם גם את הבעלים שלו. סימנים אחרים יכולים להיות: התרגשות, רגזנות, פחד מאור, פחד ממקורות מים ופרכוסים.
במדינת ישראל, חיות בר מעבירות את המחלה ונושאות אותה. שועלים, תנים, זאבים וגיריות נדבקים בדרך כלל ומעבירים את המחלה. חיות בית או חיות משק נדבקות במחלה כאשר הן באות במגע עם חיות בר נגועות.
במהלך שנת 2009 התגלו בישראל בסך הכול 58(!!) מקרים שונים של בעלי חיים הנגועים בכלבת, מתוכם 32 כלבים. שנת 2010 התגלו 53 מקרי כלבת, מהם 23 בכלבים. בשנת 2011 נתגלו 32 מקרי כלבת. בשנת 2012 נתגלו 12 מקרי כלבת. עד היום (1/9/2013) נתגלו 21 מקרי כלבת מתוכם 14 מקרים בכלבים. רוב המקרים התגלו בצפון הארץ, חלקם בסמיכות לגבולות עם סוריה ולבנון, חלקם בלב הגליל ובצפת. כתוצאה מכך, ננשכו אנשים רבים, שנאלצו לקבל זריקות למניעת התפתחות המחלה. חיסון כלבים מונע מהם להדבק במחלת הכלבת. החיסון הראשון ניתן בגיל 3 חודשים ולאחר מכן פעם בשנה ( על פי חוק ) למשך כל החיים
.
