אבצס בחתולים
אבצס בחתולים,
"אבצס" או מורסה בעברית הינו "בלון" מלא במוגלה. המוגלה הינה נוזל שנוצר כתוצאה מדלקת, המוגלה מכילה נוזל שמקורו ממערכת הדם ומתאים מתים המעורבים בתהליך הדלקתי. בנוסף היא מכילה גם תאים לבנים של מערכת החיסון וחיידקים (חיים ומתים). במקרים של מורסות בחתולים, רובן מכילות כמויות גדולות של חיידקים.
מורסות באנשים ובכלבים, הינן בדרך כלל שטחיות ומוגדרות. לעומת זאת בחתולים המורסות מאוד עמוקות. ניתן לדמות את החלק הקטן של המורסה אותה ניתן לראות דרך העור לקצה הקרחון. מורסות בחתולים לרוב מתפתחים עמוק לתוך הרקמה התת עורית. מורסות אלה מסוכנות ומצריכות טיפול רפואי וטרינרי.
רב המורסות נגרמות כתוצאה מנשיכות בין חתולים. חתולים צעירים ולא מסורסים לרוב ננשכים מזכרים מבוגרים יותר. כל זה קורה לאחר שהזכר הצעיר חודר לטריטוריה של החתול המבוגר יותר. רב הנשיכות קורות באזור האחורי ליד בסיס הזנב.
חלל הפה מלא בחיידקים המועברים דרך פצעי הנשיכה. חלק מהחתולים יכולים לזהם את עצמם ע"י כך שהם מלקקים את האזור הנשוך ובכך מחדירים חיידקים לתוך הפצע וגורמים לו להזדהם.
ישנם מספר סימנים המופיעים כאשר ישנה מורסה בחתול. כאב מקומי ונפיחות הנם הסימנים הראשונים שמופיעים. האזור יכול להיות חם במגע והחתול מסרב לאכול. לאחר זמן מה החתול נהיה אפאטי ומפתח חום גבוה. במידה והחתול לא מקבל טיפול רפואי, המורסה "מתפוצצת" ומוגלה סמיכה זורמת החוצה מהמורסה.
לא כל המורסות נראות לעין. חלק מהמורסות לא יוצרות אזור מוגדר ועגול (מעין "בלון" של מוגלה) אלא מופיעות באזורים עמוקים יותר בגוף ובסופו של דבר מגיעות למחזור הדם. מצב זה נקרא אלח דם והוא מסוכן מאוד.
מורסות בחתולים מהוות סיכון רציני ומחייבות טיפול רפואי וטרינרי. כדאי מאוד לטפל במורסות בשלב ההתחלתי שלהן בכדי לא להגיע למצב חרום. הדרך הטובה ביותר למנוע מורסות בחתולים לא מסורסים הינה סירוס. הליך זה מבוצע בכל מרפאה וטרינרית.
